תמר טלמור על המסע האישי

תמר טלמור – אחותו של מאיר זכריה ז"ל  

על המסע שעשתה במסגרת הפרוייקט

 

את הבקשה להצטרף לפרויקט משפחות עורכות זיכרון קיבלה אחותי ציונה תושבת  רמת- השרון. משהתברר לה כי נבצר ממנה להגיע למפגשים בגלל התחייבויות קודמות פנתה אלי בבקשה שאצטרף לפרויקט.   כמובן שהסכמתי מיד .

תמר בפגישה עם אחיותיה

תמיד הייתה בי תחושה לא נוחה שלא עשינו די להנצחתו של אחי מאיר, לספר על דמותו ואישיותו המיוחדת.

הסכמתי אף שלא ידעתי כיצד אתמודד עם התהליך. הרי במשך 40 שנה נמנעתי מלדבר על אחי.   הייתי מתאבנת כשהיו מזכירים אותו,רעד היה עובר בגופי למשמע שמו.  גם הקרובים אלי ביותר נמנעו מלגעת בנושא הכאוב הזה מולי.

כשמנחי התכנית אמרו כי אני הולכת לעשות מסע,  והמסע הוא שלי לא יכולתי לקבל זאת, אני הרי רק נציגת המשפחה.

תמר בפגישה עם אחיה

עם התקדמות העבודה על הסרט,  בליווי מנחי הפרויקט המסורים, התחקירים, המפגשים וימי הצילום, הבנתי שאני עצמי עוברת תהליך של עיבוד האבל. ואם אחרי ימי הצילום הראשונים הייתי חוזרת הביתה סחוטה ומותשת הרי לאט לאט ככל שדיברתי על מאיר יותר ועלו הרגשות החוצה, האבן שהייתה בתוכי החלה מתפוררת לאיטה.