מסע זיכרון אישי בארבעה שלבים ליצירת סרט תיעודי משפחתי. תהליך תרפויטי מלווה בצוות הנחייה, קבוצת תמיכה, ליווי אישי, תוך גיבוש התוצר הסופי - סרט הנצחה.

שפרה כפיר על אחיה יאיר פלט

רב טוראי  יאיר פלט בן אסתר ושרגא
נפל י"א בתשרי תשל"ד (07.10.1973)
בן 19 בנופלו

אחי יאיר פלט נולד ב- 11.11.1954 . יאיר תמיד היה אומר שהוא בר מזל בזכות התאריך המיוחד בו נולד .
יאיר היה אחי הבכור, ואני אחותו היחידה. הפרש הגילאים הקרוב בינינו,  שנתיים וחצי,  יצר קירבה גדולה. היינו קרובים בגיל וקרובים בנשמה. יאיר היה ילד יפה , בלונדיני , עיניים כחולות ועור שחום ילד שוקולד. יאיר היה חייכן, ילד חברתי, ומאוד משפחתי.
היינו משפחה מאוד מגובשת. נסענו להמון טיולים בארץ ביחד, שחינו בים ובברכה, צלחנו מספר פעמים את הכינרת.
יאיר עסק בצילום ופיתוח תמונות כתחביב מגיל צעיר . היה לו חדר "חושך" בו היה מפתח את התמונות שצילם. יש לנו בבית אלפי תמונות של טבע ונוף, של חברים ומשפחה, התמונות הדוממות הם הזיכרון המוחשי מחייו הקצרים.
יאיר סיים תיכון התגייס לצבא לחיל השריון. הספיק לסיים את שלב ההכשרה בחיל , (צמ"פ) כתותחן. ביום ראשון מיד לאחר יום הכיפורים היה אמור לרדת לקו המעוזים בתעלה.
יאיר פלט בצבא
ביום כיפור שנת 73 בצהריים, כשפרצה המלחמה היה יאיר עם גדוד 46 חטיבה 401 בבירת מדה והם יצאו ראשונים לסייע למעוזים. הטנק שבו היה יאיר יצא לחלץ טנק שנפגע ליד מוצב ליטוף.
יאיר הודיע כעבור זמן מה בקשר שהמפקד והנהג נהרגו והוא המשיך להילחם יחד עם הטען קשר עד שנגמרה להם התחמושת.
עם שחר הודיע יאיר בקשר שנגמרה להם התחמושת. יאיר הספיק לקבל את ההודעה שלא יבואו לחלץ אותו ובדיווח האחרון שלו הוא תאר את המצרים שעולים על הטנק.
יאיר קיבל צל"ש אלוף פיקוד הדרום על האומץ שגילה בלוחמה.
עבורי יאיר היה אח, חבר קרוב שנסענו ביחד באוטו המינימיינור האדומה שההורים קנו לו. אחי שהלכנו ביחד לסרטים והצגות וזכורה לי ההצגה האחרונה שהיינו בה "אל תקרא לי שחור".  אחי שצחקנו ביחד, רבנו על שטויות, ופינטזנו על העתיד. אחי שכל כך התגאיתי בו, שהתייעצתי אתו כשגדלתי, ששלחתי לו חבילות עם דברים טובים לצבא, וחיכיתי לו בכל חופשה שיגיע הביתה.
אחי שכל כך אהבתי, שהיה שם בשבילי כל רגע מאז שנולדתי. אחי שבכל התמונות מחבק אותי עוד ממש מהילדות.
אחי האחד והיחיד שכל כך חסר לי פשוט כך.

3 תגובות:

  1. יאיר בן כיתתי ,עלם חמודות,גבור ,במעטה של "אנטי גבור".הזמן לא מרפא את הכאב ולא מטשטש את הזכרון ,שניים הייתם ,אמיר ואתה ,ואינכם..
    זוכר את האם הגאה במפגשי בית הספר,ידעתי על האחות מסיפורך, אך היום ,יום הזכרון ,"פגשתיה"לראשונה בסרט שיצרה ,ליפה הבלורית והטוהר,חזרת ,וכאילו לא הלכת..מדהימה התחושה,לראותך שוב ממלא את המסך ,חיוך כובש ,מבט חולמני, אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש,נוצרים את דמותך עימנו
    משה פורת(פרצקי)

    השבמחק
  2. שלום שפרה.

    שמי אבי ואני ומשפחתי היינו שכנים שלכם בבבנין שברחוב משה בן עזרא.
    למיטב זכרוני גרתם שם בערך עד שיאיר היה בן 12.
    כעת שהגעתי לדף הזכרון הופתעתי באיזו חדות זכרתי מיד את פניו של יאיר במרחק של 42 שנים בערך.
    היות ואני מבוגר יותר החברות לא הייתה הדוקה ואני מניח שההכרות עם שאר

    אנחנו גרנו בקומה הראשונה דירה עורפית, אתם בקומה שלישית.
    מעליכם ניר צינצינטוס עם אחיו הגדול רוני.
    בדירה לחזית גר איתן בורוכוב ז"ל ואחותו גלי.

    הזכרון האנושי מדהים. אני זוכר את דמותו של יאיר היטב. גם ממרחק עשרות שנים.

    בברכת שנה טובה.

    השבמחק
  3. האם אנחנו קרובי משפחה שמי דוד פלאט מתל אביב עכשיו גר בבוסטון בארהב david.platt@otipharma.com

    השבמחק