לני עדן - אחות
 |
| משה שאקי ז"ל |
שלושים ותשע שנים אחרי השיר אני חוזרת לטפל בפצע, להביט בו בהשלמה ובמעט נחמה. גייסתי תעצומות
נפש להיפגש עם חברי הילדות של אחי, לבקר בחדרו בפנימייה הצבאית, לקרוא את היומן
שכתב ולשמוע על אהבותיו ומאווייו בחייו הקצרים.
תוך כדי עריכת הצילומים והראיונות
התגבשה ההחלטה שצריכים וחייבים לשמר את הזיכרונות. פגשתי חברים, לוחמים לנשק, חברים
לספסל הלימודים, מפקדים וחברי ילדות. מצאתי אנשים שרק חיכו שאגיע אליהם ונפתחו אלי
עם כאב ולעתים עם בכי. עברנו חוויה מזככת וידענו כי אנחנו
עושים את הדבר הנכון.
אני תקווה שהסרט שבחרתי לעשות יקרב את דמותו לילדינו וינחיל
להם זיכרון חי ואמיתי. הסרט בשבילי הוא העידוד עליו כתבתי בשיר והתקווה שילדי ילמדו
שמאחורי התמונה שתלויה על הקיר, היה פעם
ילד, שחלם להיות גיבור והפך לחייל שידע "הצנע לכת", חבר שאהבו אותו
חבריו וחברותיו, ובן יקר ואהוב למשפחתו והוריו. תודה גדולה לכם על שהייתם איתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה