מסע זיכרון אישי בארבעה שלבים ליצירת סרט תיעודי משפחתי. תהליך תרפויטי מלווה בצוות הנחייה, קבוצת תמיכה, ליווי אישי, תוך גיבוש התוצר הסופי - סרט הנצחה.

משה אפרתי ז"ל


סימה אפרתי - אחות

משה אפרתי ז"ל
אנחנו כמעט בסיומו של תהליך הפקת סרט ההנצחה ועדיין אנחנו כחולמות! לא האמנו שאי פעם תעמוד לנו העוצמה הנפשית להתמודד עם הכאב הנורא של נפילת אחינו.
ארבעים  שנה חלפו מאז נפילתו של אחינו היקר והאהוב משה והכאב והצער לא שכחו, לא נמוגו ורק הלכו והעצימו ככל שהזמן נקף.
תהליך הפקת הסרט היה מלווה בעצב וטלטלה אינסופית. עלעול באלבומי התמונות, מפגש עם חברי ילדות פתחו את הפצעים שעדיין לא הגלידו. הזמן לא שוכח והלב, הלב מסרב להירגע.  בפגישות הקבוצתיות מצאנו נחמה ואוזן קשבת למכאובינו.
העיסוק בסרט ובחומרים פתח בפנינו אפשרות להתמודד עם חוסר האונים והאובדן. אנו מרגישות שהסרט נותן צבע וצליל לזיכרונות, לסיפורים ולגעגוע.
אחי - סגן משה אפרתי היה בן עשרים  בנופלו. הוא מילא את חייו הצעירים בתוכן ומשמעות. היה מופת לחבריו, חייליו ולנו המשפחה שכל כך מעט היה לנו ממנו! דמותו תחרת לנצח בלב כולנו - מפקד עומד זקוף חשוף בצריח הטנק עליו פיקד, מול האויב, אותו בלם בגופו. וכשדובר צה"ל הודיע בלילה הנורא ההוא: "קרבות אש כבדים התנהלו במשך כל הלילה לאורך קו מוצבינו ברמה, כאשר כוחותינו בולמים את השריון הסורי ומסבים לו אבידות" - תרם אחי סגן משה אפרתי את חלקו לכך - את חייו!

תקוה רז - אחות

את הרעיון העלתה בפני ציפי פילו, שהיא גם אחות שכולה. חשבתי שזה רעיון מדהים, וזה מה שאני הייתי רוצה לעשות בשביל להנציח את דמותו של אחי משה, שנפל במלחמת יום הכיפורים.
לסדנה הגעתי עם חששות גדולים, כיצד אוכל להכין סרט על אחי. למשימה רתמתי את אחותי, סימה. התהליך היה קשה מאוד. מכיוון שחשפתי את כל הרגשות שהיו עצורים מזה ארבעים שנה.
סיפרתי לחברים בסדנה חוויות ילדות ומה שכואב באמת.  הסדנה נתנה לי כוח להמשיך הלאה ושחררה אותי ממועקה שרבצה על לבי זה זמן רב כל כך, ועם זאת להיות גאה באחי הצעיר משה שהיה עשוי ללא חת, מופת ודוגמה לכולם.
לנצח נזכור את הילד המקסים ויפה התואר, שעכשיו מסתכל על העולם שממנו נעלם לעד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה