נעם רון (ז"ל)
כשנעם
היה בכתה ב', נהרג בעלה של הגננת שלו. הוא כתב לה באותיות ילדותיות - שהוא כל כך
עצוב שהוא אפילו לא צחק כל היום. שבע
שנים לפני מותו השאיר נעם בתאו בטייסת מכתבי פרידה, למקרה שייהרג, לאשתו האהובה,
לבנותיו המקסימות ולנו. לנו כתב, בין
השאר, שהוא מרחם עלינו כיוון שאנחנו מאבדים עם מותו, את בננו השני, ומקווה שנעשה
הכול כדי להכניס לחיים שלנו את החיוך והאושר.
נעם,
כילד רך לא צחק כל היום באותה סיטואציה עצובה, ואותנו ביקש להשתדל לשמוח לאחר
שימות. לנעם היו חיים עם אנרגיות אין
סופיות. נעם בעל תפישה מהירה וקליטה מושלמת, בעל זיכרון מופלא, תבונה רבה ובעל
יכולת הסברה מרתקת. הוא היה אדם חם, חבר
אמיתי, יועץ טוב ונכון תמיד לתת כתף לכל
אדם.
אהבת
העם והארץ ואהבת הטבע, היו בראש מעייניו. נעם הכיר את הארץ לא רק ממעוף המסוק, אלא
גם דרך הרגלים. המשפחתיות שלו הייתה
אצלו מעל הכול. נעם האכפתי. כל דבר שחשב
שאפשר לשנות, הטיל את כל כובד משקלו ותובנותיו כדי לנסות לתקן. חיפש המצאות לתועלת
הכלל ואכן הצליח לשנות הרבה. אנחנו
אוספים, לפי בקשת נעם, טיפות אושר מהמשפחה.
בנוסף לכך, תוך הכנת
הסרט על נעם, על דמותו האמיצה, הססגונית, על החיוניות והשמחה שקרנו ממנו, אנחנו מרגישים
שבצד הצער על אבדנו, אנחנו מתרפקים גם בחיוך על התקופה שחי אתנו, וכך בעוד
דרך מכניסים קצת אושר לחיינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה