רחלה ומיקי וינשטוק, הוריו של גיא, על הפרויקט:
בתחילת שנת 2014, כשהוזמנו להשתתף ב"משפחות עורכות זיכרון", לא
ידענו למה אנחנו נכנסים. הסכמנו, כי כל
התעסקות הקשורה בגיא מעניינת אותנו ורצינו לדעת במה מדובר.
היום, כשאנו בסוף ה"מסע", עברנו כברת-דרך ארוכה בתהליך להכרות עם
גיא בננו, האיש הבוגר. חשבנו שהכרנו את גיא ואהבנו והערכנו אותו כבן אוהב, מסור,
עליז, בן משפחה למופת. הכרנו אותו גם כאח אוהב לשני אחיו, וכאב מסור ומעריץ של בתו
גוני.
אך את גיא החייל והקצין, גיא ההרפתקן במסעות מעבר לים, גיא הסטודנט שסיים
שני תארים, גיא איש השב"כ, גיא החבר האהוב על כל מיודעיו- את גיא האיש הכרנו
רק במעורפל עד שפגשנו אותו במהלך ה"מסע", כאשר פגשנו ודיברנו עם חבריו,
שותפיו לצבא, לעבודה, ללימודים.
מבלי שציפינו קיבלנו "בונוס" במהלך המסע המשותף לנו ולעוד
משפחות, כאשר נוצר חיבור ונבטה בינינו
ידידות אמת. התגברנו על החלק הקשה של
המסע ואנו יוצאים ממנו מחוזקים, וקרובים לגיא שלנו יותר מאי-פעם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה