המשתתפים מדברים על הפרויקט - מחזור רביעי 2014

בני המשפחה של ניצן שחר ז"ל, גיא ויינשטוק ז"ל, שמעון דרעי ז"ל

מדברים על המסע שעשו במהלך חודשי העבודה על הסרט.

 

ניצן שחר ז"ל

ניצן שחר (ז"ל)

ניצן שחר ז"ל

איך מבטאים געגועים? איך מציירים ים של געגועים לבן שכל כך אהבת? למעלה מ-25 שנים של געגועים שאינם פוסקים וזיכרונות מאותן שנים יפות, שהפאזל היה שלם. רצף של זיכרונות, שנות חייך שלפתע נקטעו ונותרנו רק עם הזיכרונות והגעגועים העזים.

הזיכרונות והתמונות גורמים לנו לחייך ואפילו לשמוח, איך אפשר שלא, למראה ילד יפיפה ושמנמן, תמיד שמח ומחייך, ואחר כך נער שלא מפסיק להתרוצץ ולארגן, והנה הגבר שלא נרתע מלקחת על עצמו אתגרים ומשימות ותמיד ברוח טובה וחיוך ביישני.

לבטח תשמח לשמוע איך במהלך השנים האחרונות, הפאזל המשפחתי שלנו עוטה נכדות יפיפיות ונכדים מקסימים וגם הם כבר מכירים את הדוד ניצן. למרות הצביטה בלב אפשר לומר שאנחנו מאושרים בדרכנו, מוזר לומר מאושרים כאשר הלב נצבט מגעגועים וחלקך בפאזל המשפחתי לעולם יהיה חסר.

אנחנו משתדלים להמשיך ואפילו מצליחים ללכד את המשפחה, לחגוג את כל ימי ההולדת, לטייל בארץ ובעולם ובעזרתה של אמא שאינה שוכחת דבר אנחנו מצליחים לשמוח, לחייך ובעיקר לאהוב.

ממך ניצן אנחנו שואבים את ההשראה והכוח לשמר את שמחת החיים ואת הקשר החם עם ידידים שמתייצבים בכל שנה לזכור ולעודד.

למעלה מ 25 שנה והזמן כאילו עומד מלכת, זוכרים כל דקה, כל שעה, איך בפתאומיות אכזרית הפכנו למשפחה שכולה. עד היום כאשר אנו עומדים  כאן מדי שבוע אנו פתאום שואלים את עצמנו מה אנו עושים כאן? מסדרים את הפרחים בצנצנת, משקים את העציצים, עומדים לידך ומפליגים במחשבות וזיכרונות .

ניצן, הפינה בחדר, תמונתך המחייכת, הזיכרונות הרבים ושמך השגור בפי הנכדים ימשיכו ללוות אותנו כל השנים.

אל ההנצחה לניצן שחר לחצו כאן

 

קטעים מן הסרט על ניצן שחר ז"ל

 

 

זוכרים ואוהבים,

 נחמה ואריה שחר, הוריו של ניצן. על הפרויקט:

השנה התחלנו את המסע שלנו, במסגרת הפרויקט לצילום סרט הנצחה על בנינו ניצן. קשה לתאר במילים את עוצמת הרגשות אותן אנו חווים. במשפחה החיים מתנהלים כרגיל, נפגשים הרבה עם הילדים והנכדים, אך בתקופה האחרונה ניצן נמצא אתנו בכל מקום, במחשבות, ברגשות, בתמונות, במכתבים, בשקופיות ובשיחות השונות.

אנו שותפים בכל הפגישות עם החברים של ניצן בצילומים לסרט ומרגישים היטב את התרגשותם ונכונותם לספר על ניצן.

כבר למעלה מ-25 שנים שניצן כל כך חסר והגעגועים הם אין סופיים. למרות הכל למדנו כמשפחה לחיות חיים מלאים, עם הרבה תוכן ושמחה ועם ניצן בתוכם. והיום עם עשיית הסרט, חשוב לנו שהנכדים והדורות הבאים שלא הכירו את ניצן, ישמעו את הסיפורים שלנו ושל חבריו.

לנו כהורים, למרות הקושי להתמודד עם הזיכרונות והמראות במסגרת הפרויקט, יישאר הסרט כמזכרת מדהימה לזכרו של ניצן.

יובל ושירה הנחו והובילו את הפרויקט ברגישות, בהקשבה, בסבלנות ובמאור פנים ואנו ההורים מודים להם מעומק הלב. למסע שלנו במסגרת הפרויקט שותפות עוד משפחות מדהימות, דבר שאפשר לנו להיפתח ולהתרגש יחד מהבנים היקרים לכולנו.