יצירת הסרט

שלב שלישי - גיבוש התוצר

בשלב זה, שלב גיבושו של התוצר לכדי סרט שהינו סיפור הנצחה ומסע אישי של כל משפחה ומשפחה, חשוב מאד לשים לב לכמה נקודות טקטיות לחלוטין אך אם לא תטפולנה נכון - עשויות להוות נקודות כשל:  

הציוד - “פרויקט משפחות עורכות זיכרון”, מחייב הקצאת ציוד להדרכה לתרגול ולביצוע בפועל. הציוד צריך להיות באיכות טובה מצד אחד, ומצטיין בפשטות ובידידותיות השימוש מצד שני. טכנולוגיות ציוד הצילום הקיימות וזמינות כיום מכילות את שני המרכיבים (מצלמות ווידאו ביתיות ברזולוציות גבוהות, סאונד סביר, רגישות גבוהה לאור ומערכות אוטומטיות סלחניות לטעויות).

 ביצוע התחקירים ואיסוף החומרים - תחקיר לצורך ביצוע הסרט הוא למעשה פעולה כפולה: תחקיר לאיתור חומרים לסרט הכולל מפגש ושיתוף בני משפחה, חברים, מחוזות ילדות, איתור תמונות, מכתבים, יומנים, חפצים וגם בני משפחה שנולדו לתוך האבל. במקביל - תחקיר פנימי, מה אני המספר רוצה לומר בסרט ואיך. בתחום העריכה המשתתפים יהיו שותפים לבניית התסריט יגדירו מה סיפור הסרט ויהיו מעורבים בבניית מבנה הסרט (את הסרט יערוך עורך מקצועי).

במהלך התחקיר, בו מאתרים המספרים חומרים ארכיונים וראיונות, יעלו דברים שצריך לשקול היטב אם להכניסם לסרט. רגישות כלפי המשפחה והבנה שהם לא עברו את התהליך חשובה לקבלת החלטות, מה לכלול בסרט והאם להכניס את המשפחה למצוקה שלא בטוח שיהיה מי שיטפל בה.

תורת הריאיון – חומרי הראיונות והמפגשים הם השדרה של הסרט. חשוב לזכור כי מרבית הפגישות הן פגישות טעונות ומרגשות לשני הצדדים וכי יש למשתתפים נטייה טבעית ונסלחת לשכוח את המטלות והתוכניות איתן באו. כיוון שכך יש לתת מקום רב להכנת הראיונות (שאלות, שיחה, תיעוד אירוע) בחירת מקום הריאיון, לימוד ביצוע ראיון נכון, בימוי סצנות שחזור וכיו”ב. בסדנת הצילום ותורת הריאיון חשוב להתמקד בהכרות עם הציוד איתו המשתתפים יעבדו וכמובן הכנת רשימת הנושאים לקראת המפגש. 

שיתוף המשפחה המורחבת  - שיתוף בני זוג, ילדים ואף נכדים שנולדו לתוך האבל, חשובים מאד לתהליך ולסרט. שיתוף מסוג זה עשוי לתת מבט היקפי על המשפחה ועל תרבות השכול בבית. שיתוף אנשים ממעגלים נוספים בעת איסוף החומר לסרט הכולל איתור צילומים וחומרים מחברים של המונצח בתקופות שונות, מפגש עם אנשים שהיו משמעותיים לרגע מסוים, למקום מסוים והמשיכו בחייהם. חשוב לשים לב ולהכין את יוצר הסרט לכך כי לאנשים מחוץ למעגל העשייה לוקח זמן רב יותר להטמיע ולהשתתף, חשוב שימשיכו ויתעקשו לשלבם גם אם ברגע הראשון הם עלולים להיתקל בסירוב, מומלץ לחזור שנית אחרי כמה ימים. הניסיון שלנו מלמד שאנשים רוצים לשתף ולהשתתף אבל זקוקים לפעמים לזמן תגובה יותר ארוך.

“סופרלטיבים” - מידת הזיכרון של המרואיינים את הדמות נחלשת עם השנים ויש נטייה להאדיר את הדמות ולהשתמש בסופרלטיבים. הנחייה מקדימה להתמקד בסיפורים, אנקדוטות ואירועים יקל עליהם לתאר דמות אנושית חיה ומורכבת הכוללת קשיים, שמחות לצד עצב, הצלחה לצד כישלון וכך נקבל מבט הכולל דימוי, אופי, רגש ודמות אנושית וחסרה. חשוב לחזור וללמד את היוצרים כי בסרט דוקומנטרי-אישי הסיפורים, האנקדוטות, המקרים והאירועים, הם אלה שבונים את הסרט.

אלי בר-תקווה ז"ל

שילוב תמונות - תמונות סטילס הם המאגר הוויזואלי המרכזי של הדמות נושא הסרט. לעתים אנו נתקלים במצבים בהם קיימות מעט מאד תמונות. צילום פרטים מתוך התמונה יכולים להעשיר את מאגר התמונות פי כמה.

משפחת שאקי

שימוש בתמונות של מקומות, חפצים, חברים, אירועים לצד תמונת הדמות יכולים לעזור למקם את הסיפור במקום קשור ולהעשיר את הסיפורים.

כמה נקודות לסרט עצמו: 

חלוקה לפרקים - בסרט דוקומנטרי אישי נכון לעבוד בחלוקה לפרקים. עבודה על כל פרק בנפרד עוזרת להשתלט על כמות חומר גדולה. בשלבים הראשונים של הפרויקט יש תחושה של חוסר אונים מול כמות, שעלולה להציף את המספר וליצור קושי.

חשוב להשתדל ולא למיין חומרים לפני העריכה, להביא את כל החומר לשולחן העריכה, בחלק מהמקרים הסרט ישתנה במהלך העריכה.

בפגישות ההכנה הראשונות חשוב להבהיר למשתתפים שהחלק הכולל מפגשים וצילומים יהיה מרוכז ואינטנסיבי. חשוב לשים לב כי יש נטייה למשוך ולדחות מתוך חשש מהמפגשים הטעונים.

צילומים - את צילומי הראיונות עדיף לקיים בבית היוצר או במקום רלוונטי לסצנה, במקומות אלה ניתן להכין את הציוד לפני הפגישה.

צילומי אירועים כמו ימי זיכרון ומפגשים קבוצתיים קשים לארגון וביצוע, למרות הפיתוי לצלם באירועים אלו חשוב לשים לב כי החומרים המצולמים מאירועים כאלה כלליים ובדרך כלל אינם מספקים סצנות לסרט.

ואולי החשוב ביותר – התוצר הסופי, הסרט, אמור להישאר במשפחה לדורותיה, לרכז את המשפחה סביב הדמות שאיבדה, לאפשר לה לחיות את “הזיכרון וההנצחה” – כיוון שכך, לא יכול הסרט להיות קצר מדי ויש לחשוב על סרט באורך של כ- 25 דקות לפחות.

עלות הפרויקט – במידה ולא תטופל מראש ונכון עשויה עלותו של הפרויקט למנוע עשייתו. יצירת שיתופי פעולה עם גורמים מהתחום הדוקומנטרי, מתחומי העבודה הסוציאלית וגורמי קהילה חשובים על מנת לצמצם עלויות, להרחיב את מעגל המשתתפים בפרויקט, ולתרום רווחים קהילתיים משמעותיים למשתתפים ולקהילה.

המלווים - בפרויקט האחרון שיתפנו מלווי משפחה, גייסנו אנשי קולנוע שלקחו על עצמם ללוות בהתנדבות כל משפחה בתהליך עיבודם של התוצרים לכדי סרט הנצחה ומסע אישי. התרומה של המלווים גבוהה, הם אנשי קולנוע ו”רואים סרט” הם יודעים ללוות את המספר בתחקיר, בגיבוש התסריט ובביצוע הראיונות והצילומים בפועל, כל שהתרומה כפולה היא גם “משחררת” את המספר מהעיסוק הטכני בציוד וגם מעניקה ביטחון בדרך.

שיתוף - אנחנו ממליצים לשתף גופים נוספים בישוב כולל סטודנטים לעבודה סוציאלית וקולנוע, אנשי טלוויזיה קהילתית ותלמידי מגמות תקשורת.