גליה
מיקא טל, אלמנתו של יצחק, על הפרויקט:
מידי
ערב יום ראשון נפגשנו במגוונים גולן, חמש משפחות. יושבים ומדברים וברקע חמישה
חללים. חמישה חיילים שהלכו לעולמם והשאירו אותנו, אלמנות, הורים ואחים שכולים.
מידי שבוע, בהדרכתו הצמודה של יובל, התעדכנו בהתקדמות הפרויקט האישי של כל אחד
מהחברים.
40 שנה עברו מאז שאיזי שלי נפל במלחמת יום כיפור, בקרב בסיני בדרך
לתעלה. אירועים וזיכרונות מפרק א' של חיי עלו במהלך השנה הזו. נפגשתי עם חברים מהעבר, עם חלקם לא התראיתי מעל
30 שנה. צפיתי בסרטונים, בשחור לבן, של
ילדי מימי ינקותם. סרטי 8 מ"מ הומרו לדיסקים. שורות צפופות על ניירות צהובים
הוקלדו ונשלחו במייל.
נכנסתי
לפרויקט בהפתעה, ללא הכנה מוקדמת. לא ראיתי מראש סרטים שהכינו קודמי בשלושת
המחזורים שלפנינו ואף לא ידעתי על קיומו. בפגישה הראשונה, כאשר יובל הסביר את
התהליך החלטתי לנסות ואני מודה על כך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה