אלברט חורש (ז"ל)
אחי,
אלברט חורש, נולד ב-24.12.1952 בבגדד שבעיראק. אלברט היה בן זקונים, אח לחמש בנות ובן אחד, ראובן, שהיה גדול ממנו בשנתיים.
בין שני האחים נוצרה קרבה גדולה עם השנים. הפרש הגילאים ביני לבין אלברט היה יותר
משמונה שנים.
החיים
בעיראק באותן שנים היו בתוך קהילה קטנה של כמה אלפי יהודים. אלברט הלך לבית ספר
יהודי שהיו בו כיתות מהגן עד סוף התיכון. החיים היו סביב הבית, בית הספר, בריכת
השחייה והשחייה בנהר החידקל. אלברט, אחי ראובן ואחותי ויוי למדו שחייה בנהר ואת כל
החופשות בילו בשחייה בנהר ובבריכה.
בשנת
1961 נהרג אבי, עזרא חורש, בתאונת דרכים כשאלברט היה בן 8. אלברט היה הילד הקטן
במשפחה, אך נסיבות חייו גרמו לו להתבגר בגיל צעיר מאוד. המשפחה עלתה ארצה בשנת
1962 כשאלברט היה בכיתה ד'. קשר מיוחד היה
בינו לבין אמי, מרסל חורש. למרות גילו הצעיר הוא הרגיש אחראי לה והיא ראתה בו
משענת. המשפחה הייתה מאד מגובשת והוא מאוד אהב ודאג לכל אחד מאתנו.
בגיל
הנעורים הוא נמשך לספורט ועסק באופן אינטנסיבי בענפי ספורט שונים. ג'ודו, אימון
במכשירי כושר שונים, אימון בחדר כושר וצעדות ארוכות בכל חלקי הארץ. כבר בגיל צעיר
יחסית הביע אלברט את רצונו להמשיך ללמוד ולעסוק בספורט בעתיד.
אלברט
סיים את לימודיו בבית ספר התיכון והתגייס לגדוד 51 בגולני. במשך כשנתיים שרתו שני
האחים, ראובן ואלברט יחד בצבא. אלברט עבר קורס חובשים ומאד נהנה ממנו ובגיל צעיר
יחסית, הפך לחובש פלוגתי.
צניעות,
רצינות, אסרטיביות, יכולת הקשבה, מחויבות, חוש צדק מפותח ונאמנות למשפחה אפיינו את
אלברט. על תכונות אלו שמעתי גם מחבריו בתקופות חייו השונות.
אלברט
נפל בניסיון כיבוש החרמון הראשון במלחמת יום כיפור, אחרי שהספיק לטפל בשני פצועים. ממכתביו האחרונים ששלח אלינו משירותו הצבאי
היו לו הרבה מחשבות ותוכניות לעתיד, לאחר שחרורו מהצבא. לצערי הגורל קטע תכניות
אלו.
